אנשים רבים אינם מבינים בהמודיאליזה וחושבים שזה מפחיד, המחייב החלפת דם מחוץ לגוף. למעשה, זוהי שיטת זרימת דם חוץ-גופית יעילה מאוד המחליפה את הכליות ויכולה להאריך ביעילות את תוחלת החיים של המטופל. בואו נסתכל מקרוב על מהי המודיאליזה ותופעות הלוואי שלה.
מושג המודיאליזה
המודיאליזה, המכונה גם כליה מלאכותית או דיאליזה, היא סוג של טכנולוגיה לטיהור דם. הוא משתמש בקרום חדיר למחצה כדי להסיר חומרים מזיקים, פסולת מטבולית ועודפי אלקטרוליטים מהגוף באמצעות דיפוזיה, ובכך לטהר את הדם ולתקן מאזן מים, אלקטרוליטים וחומצות-.
המודיאליזה היא טיפול חלופי כליות לחולים עם אורמיה. זוהי אפשרות טיפול-מצילה חיים עבור חולים אלה. המודיאליזה כוללת שאיבת דם החוצה, העברתו דרך מכשיר טיהור ואז החזרתו. זהו טיפול מיוחד לאורמיה, באמצעות מכונה מיוחדת לטיהור הדם לפני החזרתו לגוף. כל טיפול נמשך כארבע שעות ומנצל זרימת דם חוץ גופית.
בהתאם לשיטת הטיפול, ניתן לחלק אותו להמודיאליזה לסירוגין ולהמודיאליזה מתמשכת. מלבד יישומו בטיפול חלופי של אי ספיקת כליות כרונית, המודיאליזה משמשת גם לאי ספיקת כליות חריפה, תסמונת אי תפקוד ריבוי איברים, טראומה חמורה, דלקת נמק חריפה של הלבלב, היפרקלמיה, היפרנתרמיה והרעלת אלכוהול חריפה הנגרמת מסיבות שונות. הוא משמעותי בהקלה על תסמיני המטופל והארכת ההישרדות, והוא גם אחד מהאמצעים היעילים להצלה של אי ספיקת כליות חריפה וכרונית.
תופעות לוואי של המודיאליזה: תופעות הלוואי העיקריות של המודיאליזה כוללות תת לחץ דם, עוויתות, בחילות, הקאות וחום. יותר מ-99% מהחולות שעוברות דיאליזה יאבדו את הפוריות שלהן. רוב החולים חווים ירידה הדרגתית בתפוקת השתן לאחר המודיאליזה, וחלק מהחולים עלולים לחוות אנוריה. הדיאליזה עצמה היא "כליה מלאכותית". אם נעשה שימוש בדיאליזה וטיפולים אחרים ננטשים, הכליות החולים ימשיכו להידרדר עד שיאבדו לחלוטין את תפקודן. אם אנוריה נמשכת לאחר הפסקת הדיאליזה, זה מצביע על כך שהכליות מתו, וטיפולים אחרים אינם יעילים. במקרה זה יש צורך בדיאליזה לכל החיים או בהשתלת כליה.
לפני נמק כליות, נעשה שימוש בטיפול להפחתת עכירות-. לפי מעקב- טלפוני עם מטופלים שעברו שלושה קורסים או יותר של טיפול זה, רוב חולי האורמיה לא נזקקו עוד לדיאליזה; אלה שהיו בעבר בדיאליזה הפסיקו את הטיפול, ומצבם התייצב עם הרפואה הסינית המסורתית כדי למנוע התקדמות נוספת. רמות החנקן של קריאטינין ואוריאה בדם ירדו בהתמדה, תפוקת השתן גדלה, ותסמינים שונים של אורמיה הוקלו באופן משמעותי.
תופעת הלוואי הישירה של דיאליזה היא אנמיה, שהרופאים יטפלו בה עם אריתרופויאטין, אבל זה יעלה את לחץ הדם, מה שמחייב טיפול תרופתי להורדת לחץ דם. בסופו של דבר, אריתרופויאטין הופך לבלתי שמיש, מה שמצריך עירויי דם, דיאליזה לכל החיים או השתלת כליה. השתלות כליה בדרך כלל אינן מסירות את הכליה המקורית; במקום זאת, "מותקנת" כליה בריאה בחולה האורמיה כדי להחליף את תפקוד הכליה החולה. עם זאת, תגובות דחייה אפשריות, וזמן ההישרדות של הפרט אינו ארוך.